מה לפתחים יקומיים, ראש השנה ויום כיפור
בפרקטיקות עתיקות ותורות נסתר, יש המון משתנים- המון גורמים שבאים לידי ביטוי באופן שונה בין פרקטיקה לפרקטיקה. אבל יש קבוע אחד וחשוב וזה תזמון TIMING.
למפה הפלנטרית יש חשיבות גבוהה מאוד בעולמנו במיוחד כשמדובר על יצירת מציאות כזו או אחרת.
קוראים להם פתחים יקומיים.
למעשה ההשפעה על המערכת הלונארית על קיומנו בכדוה"א היא עוצמתית ביותר- במועדים מסוימים עוצמתית ברמה הגבוהה ביותר, חגי תשרי יושבים על פתחים יקומיים אלו.
מה המשמעות המטאפיזית של פתחים יקומיים?
בתקופה הזו מתאפשר לנו לזמן במלוא הכוונה את הלך חיינו לשנה הקרובה, במקביל לשחרר ולפנות מעצמנו את מה שהגיע למיצוי, מה שאינו עוד משרת אותנו. התהליך מתחיל מערב ראש השנה וממשיך עד אשר אנו חותמות את שמנו על השנה הקרובה.
**חשוב לי לציין, מדובר בפרקטיקה מאגית שאינה מחויבת או מנוגדת להלך דתי כזה או אחר.
מה אני בעצם עושה;
לוקחת 2 דפים נקיים וחלקים
באחד, החל מימי ראש השנה, אני כותבת את הזימונים שאני מבקשת לעצמי בשנה הקרובה.
אילו דברים חשובים לי לממש ולהביא אל חיי? באיזה אופן? איך אני חשה ורואה אותם?
במשפטים קצרים, מדויקים להפליא, בטון חיובי ועכשווי.
באותו הדף, עמודה ליד, אני כותבת את התכונות בי שהייתי רוצה להעצים ואלו שהייתי רוצה להחליש מתוכי.
הערה חשובה; הזימונים עוסקים בעולמנו הפנימי, לדוגמה, זימון אמיתי מזימוניי האישיים; "אני מחזקת את יכולתי לבוא בעימות או אי הסכמה עם אחר בשיח מכבד בלב רגוע ואוזן פתוחה", "אני מעצימה את יכולתי ליישם את שאיפותיי במיקוד מלא בדרך הבריאה לי".
בייעול עצמנו ומודעות למקומות בהם אנו חלשים בתוכנו, אנו יכולים לבצע קפיצת קוואנטום לעבר ההצלחה שלנו ברבדים רבים. שחרור עכבה, מאפשר תנועה קדימה.
בדף השני אני כותבת מה אני משחררת מעצמי בהודיה ובהוקרה מהשנה האחרונה ובכלל מחיי, זאת אני עושה עם כניסת יום כיפור. למשל; " אני משחררת מעצמי את הכעס העולה בי כאשר אני נתקלת בהלך דרך של אחר שגישתו הופכית לשלי". "אני מנקה עצמי מכל אנרגיה, תדר או אדם שאינו משרת מטרה לטובתי העליונה". או "אני חוסמת את הגישה לכל המבקשים לשבש או לנצל את התדר הטהור שלי לטובתם האישית ומאחלת להם אור ואהבה בחייהם". אם קיים כזה ספציפי שידוע לכם – כתבו את שמו.ה.
מבצעת פנייה ישירה לתכונות מעכבות שאני מכירה בעצמי. היכולת להכיר בעצמנו את מה שאינו מיטיב איתנו כבר משחררת אותנו מהדפוס במידה- בפרקטיקה הזו אנו ממש משחררים את הכבל האנרגטי שתלינו בתכונה הזו בעצמנו. לדוגמא; " צורך לאישור חיצוני על מעשיי – אני משחררת אותך ממני ומודה לך על השירות שעשית לי, אינך עוד משרת את דרכי בשלב זה בחיי. את האיכויות שבך ספגתי לתוכי, את העכבות שהנך מביא לתוכי אני מנקה מעצמי מעכשיו וקדימה בחיי- אין בי עוד צורך לאשרור חיצוני על מעשיי."
למעשה מדובר בתהליך די-טוקס DETOX רוחני כאשר בסופו עם צאת יום כיפור, בהופעת 3 כוכבים בשמיים / השמעת השופר / בוא החשיכה – מה שמדבר אלייך יותר – אני מדליקה נר לבן, מקריאה את דף הטיהור בקול לעבר הירח או הנר, לאחר ההקראה אני חותמת את שמי על הדף ואז שורפת אותו או קורעת אותו לחלקים טובלת במים עם מלח ומצ'קמקת אותו עד שהפך לעיסה בידיי ואז משליכה לפח (זה תלוי בכן).
אז אני פונה אל דף הזימונים שהתחלתי עוד בראש השנה– אני מקריאה אותו בקול אל הירח, השמיים, החוצה (לא צועקת- ניתן ללחוש קלות, לא להפחיד את השכנים), מול הנר – חותמת את שמי המלא על דף הזימונים- ניתן להוסיף – זהו רצוני, מבלי לפגוע באחר – כך ייעשה SO MOTE IT BE, שומרת אותו במגירה.
בשנה הבאה – תוכלי לפתוח את מה שכתבת השנה- לראות מה מימשת, מה דומה או שונה בך מאז ותוכלי למשוך הלאה חלק מהזימונים שטרם הצלחת לממש לשנה שאחרי.
הכי מהמם זה לקרוא את עצמך שנה לפניי- להודות לזימונים לכתוב מאחור את השחרורים ולשרף לאוויר העולם הלאה. וזה מנהג שמתגלגל משנה לשנה.
שנהיה לראש ולא לזנב, נמשיך לשמוח ביש, נלמד מהאין ונמשיך לדייק את עצמנו הלאה מכאן.
מבורכות היו,
