חג האימבוליק ובריגיט הקלטית
על אימבוליק, בריגיט ומה שביניהם;
ביום ה-1 לפברואר, מידי שנה אנו חוגגים את חג האימבוליק, המסמל את תחילתה של עונת האביב. בפגאניזם ככלל ובוויקה בפרט, ביום הזה מדברים רבות על האלה הקלטית בריגיט, המילה עצמה אימבוליק משמעה פנים הבטן, איפה שפיריון ויצירה מתחילים, לא מפתיע שמייצגת אותו בריגיט המדהימה, אבל הסיפור שלה רלוונטי לנו נשים יותר מתמיד, ודווקא ביום שנקבע כיום זכרון לקורבנות אלימות נגד נשים.
אז מי היתה בריגיט
האלה הקלטית בריגיט אחת האלות הנערצות ביותר בפנתיון הפגאני האירי. השם בריגיט משמעו הנעלה /נערצת, על אף ששמה המקורי מגיע ממקור גאלי עתיק יותר שמשמעו "חץ הבוער של האש". בתור אלת שמש היא מתעלת את אנרגיית האש ולרוב תצויר עם קרני שמש מראשה. לפי המיתולוגיה האירית היא נולדה ברגע הראשון של הזריחה לאל השמש העתיק דאגדה DAGDA ובואן BOANN, אלת הפיריון ששייכים לפנתיון העתיק ביותר בקרב הפגאנים הקלטים בשם אנשי האלה דאנו DANU (Tuatha Dé Danann), המיתוס המיוחס לאלו שהם היו מקושרים ישירות במיסטיקה עתיקה ואחרי שאיבדו את האי המיסתורי שלהם במערב, הם הגיעו לחופי אירלנד על ענן ענק.
היא פטרונית הריפוי, יצירה, פיריון, האומנויות, תבואה ונפחות. מעצם היותה כזו היא גם נקראה אלת הבאר, שכן פיריון ומים הולכים יד ביד. היא מקושרת לפרה שכן גם חלב ומוצריו היו משמעותיים להישרדות בני האדם במיוחד בתקופות החורף.
הילולת בריגיט חובקת מגוון תרבויות בין עמי אירופה בדגש על שבטי בריטניה הגדולה- היא היוותה גורם מקרב בין העמים השונים. בשל היותה אייקונית כאם האדמה, שהנצרות התפשטה ברחבי אירופה, דמותה עברה תהליך התנצרות ולא דמוניזציה בקרב מאמיניה, אמנם סיפורה המקורי עבר קתוליזציה להתאים לרוח הדת וכך נולדה הקדושה בריגיט מקילדייר (שדמותה כנזירה).
בריגיט הקדושה מקילדייר – Saint Brigit of Kildare
בסיפורה היא נולדה בערך ב450 לספירה למשפחה פגאנית שכמובן, התנצרה, , היא היתה עוצמתית מאוד מבחינה רוחנית אי לכך היתה מרפאה בחסד עליון, היתה נדיבה כל כך ומלאת חמלה עד שהחליט אביה למסור אותה מאחר ונתנה לחסרי המזל את כל רכושה בין היתר דברי ערך של אביה. המלך דאז שהעריך את קדושתה, העניק לה אדמה וממנה היא בנתה את הכנסייה שלה תחת עץ אלון שנקרא כנסיית האוק או בגאלית Kill -Dara השמועה על האישה הנדיבה, מרפאה, חסודה התפשטה במהירות בין השבטים והחלו לצוף מיתוסים שהיתה אמו החורגת של ישו (על אף שנולדה מאות שנים אחרי מותו בסיפור הראשוני שיצרו סביב דמותה).
את האש הזו לא ניתן לכבות
שנים על גבי שנים על גבי שנים, נחגגה כישות מקודשת בנצרות, מנהגי יום החג – האימבוליק – הביאו אל האור את ה"סלט" שיצרו בין האלה לקדושה, וזאת לזכות שאירלנד נמצאת באי המופרד משאר אירופה. הם הצליחו לשמר לא מעט מהמסורות הישנות בתוך הנוצריות, המון ממסורות החג המקורי- אימבוליק, הועתקו והמשיכו כפי שהיו ליום בריגיט הקדושה. המון מתכונותיה של בריגיט הקדושה נכחו באלה והפוך,
כך הן נשים – עוצמה עטופה ברוך. המקור שלנו תמיד נותר- לא משנה כמה יעטפו אותנו בסיפורים שיתאימו לסביבה להכיל, לקבל או לרצות.
לרגל יום האימבוליק, תחגגו את תחילת האביב שנמצא בתוככן, ברכו את העוצמה שבכן, את האמת שלכן, של הנשים האחרות בחייכן. זכרו שלא משנה כמה סיפורים ילבישו עליכן- מתחת לכול המעטות- אתן שמש- עוצמה- ברכה. לעצם מחר ירח מתמעט מה שנקרא Gibous Waning; שחררו מעליכן מה שלא עוד משרת אתכן ואפשרו לעצמכן מרחב מוגן מיסטי, רוחני, רגשי ופיזי. אימרו בקול, באופן ברור, בזמן הווה ובשפה חיובית מה אתן משחררות מעצמכן ומה אתן מייבאות אליכן.
