בשנים שחייתי בארה"ב למדתי בקולג' אומנות ופילוסופיה, גם הצטרפתי לקורס דו סמסטריאלי מעניין בשם לימודי אזוטריקה ומיתולוגיה, במקביל ללימודיי העצמאיים את חקר תורות הנסתר, שמאניזם ווויקה.
באחד השיעורים העלה המרצה בסלייד שקפים רישום אחד (ראו תמונה א') והסביר אודותיו, הרישום הגיח לעולם ב-1533 ומציג דמות זכר עירום במרכז עיגול בעל סימטריה המחויבת לפנטקל (המחומש) שחוצה את האיש, סביבו ובתוכו סימבוליקה של הפלנטות, כאשר בקו הטבור השמש ובאיבר מינו הירח, מסביבו צורות הפלנטות האחרות.
“מעין רפליקה של התרשים המוכר והעוצמתי "איש הוויטרובי" של לאונרדו דה וינצ'י", הוא התחיל את ההרצאה שלו. אבל להבדיל מדה וינצ'י שהעמיק אל הסימטריה האנושית עפ"י עקרונות ויטרביוס, האדם בתרשים הזה הוא מייצג של האסטרלי והפיזי שביחד מתארים את הקשר בין המאקרוקוסמי היקומי והמיקרוקוסמי של האדם. האדם הוא הלינק המקשר בין העולם הפיזי לעולם האסטרלי.
התרשים הזה הוצג בספר בן השלוש כרכים המרתק "שלושת האמיתות של פילוסופיית הנסתר" שכתב אחד האנשים הכי מעניינים שהילכו בעולמנו
הנרי קורניליוס אגריפה.
תיאולוג, פילוסוף, רופא ומשפטן, אגריפה הקדיש את כל חייו ללמידה של תורות הנסתר אודותיהם כתב בכתביו, נושאים כגון מאגיה, אסטרולוגיה, דת, אלכימיה, קבלה ומאגיה הרמטית.אודותיו, על קצה המזלג,
נולד ב14 לספטמבר 1486 למשפחה אמידה שאיבדה את הונה באזור נדשיים, ליד גרמניה הקולוניאלית. הוא למד אודות התיאוריות התיאולוגיות של המאגיה הטבעית Natural magic של אלברטוס מגנוס "אלברט הגדול". הצטרף בפריס לאחוות סתרים ולמד באופן עצמאי לטינית, אסטרולוגיה, יסודות המאגיה, קבלה, ספרות הרמטית וגם למד בפריז מכניקה, רפואה, משפט רומי וגאומטריה.. בפריז גם החל את ניסוייו האלכימיים בחסות חברים אמידים. הוא שירת את הקיסר הרומי כחייל ובשירות חשאי באנגליה בשל יכולתו לדבר שמונה שפות. הוא הפך דמות מפתח בשל הידע שצבר והנרחב שלו בתחומי המיסטיקה, תורות הנסתר, דת ומאגיה. קיבל תואר דוקטור לרפואה ודוקטור למשפטים הוא אף זכה לייצג משפטית ולהציל ממוות מואשמת בכישוף על ידי נציג הכנסייה, האינקוויזיטור, קלאודיוס סאליני, כשהפריח את הטענות לעברה מהיכרותו את הכתב "פטיש המכשפה" כתב שעל פיו פעלו באינקוויזיציה להאשים נשים בכישוף. אגריפה שילם על כך מחיר, השמועות החלו לשרור באוזניי כל, הרעל טופטף כי רק "נציג השטן יכול להציל מכשפה ממוות"… הרצאותיו כפרופסור היו מעוררות השראה אך עם זאת עוררו ביקורת נוקבת משליח הממונה מטעם הכנסייה הפרנסיצקני, שכן דיבר לשבח על הרעיונות הקבליים והיכולת במילים בשפה העברית להביא לאחדות האדם והאל. אגריפה, היה נוצרי לתנועה הרפורמיסטית פרוטסטנטית, שהתנגדו לסמכותה הבלעדית על אלוהים של הכנסייה הקתולית, הוא כתב כמה וכמה כתבים מעוררי השראה שהקדימו את זמנם, ביניהם "שלוש הדרכים לדעת את האל (1515)", "החטא הקדמון (1518)", "חוסר הוודאות ויהירות המדע" שהפך להיות כתב שגינתה הכנסייה והחשיבה אותו ככתב דמוני. וכתב שאהבתי במיוחד "בשבחי המין הנשי (1509)" בו שיבח את ההישגים ההיסטוריים של נשים, העביר ביקורת על התרת השכלתן וטען שנשים אינן מושחתות מטבען ולכן השחיתות במדינה והכנסייה היא נחלתם של גברים"…פילוסופיית האקולט (הנסתר) – De Occulta Philoshophia
לפני שאתחיל לנסות לתאר את או לתמצת את מהות הכתב הזה, רק אומר שזה בגדר בלתי אפשרי- אני עצמי מעמיקה אל כתביו של אגריפה מזה זמן רב, ולפניי עוד זמן ניכר עד שארגיש שהפנמתי את הידע האדיר המונגש שם. בשאיפה לא להוריד מכבוד מחקרי חייו של אגריפה או להלאות אתכן במידע, אנסה למצות את המיטב מכתביו. ב-1510 יצא הספר הראשוני מה שמוכר בשם Juvenile Draft, , לאחר שבמשך שנים למד את הגישה של אלברט הגדול בקלן, בנוסף הרחיב אופקיו לכתבים הקבליים הנוצרים שתורגמו ע"י יוהאן רויכלן והכתבים ההרמטיים CORPUS HERMETICUM . כבר אז צצו יצירות ועבודות שנותנות יחס מעמיק לחלק מעבודתו של אגריפה אודות הריבועים המכושפים ומשמעותם- מהספר השני של פילוסופיית האקולט, רק אציין, כבוגרת תואר באומנות ופילוסופיה, שהתקופה הזו, הרנסנס הביאה לאור את החיבור הנשגב בין מדעים גבוהים ואומנות ויצרה עולם עשיר במיוחד שהעניק לנו כמה מהיצירות העוצמתיות ביותר שסודותיהם הגלויים והנסתרים נחקרים עד עצם היום הזה… בכוונתי להרחיב אודות עבודה אחת ספציפית בשם "מלנכוליה I" של אלברכט דירר בפוסט נפרד כי היא בפני עצמה סיפור מרתק.שלוש האמיתות של פילוסופיית האקולט 1533.
להבדיל מהעותק הראשוני שהיה סבוך ונוקשה במיוחד, כאן, עידן אגריפה את המידע והנגיש אותו לקורא במתווה משופר עפ"י העקרון הראשון של הנשגב AS ABOVE SO BELOW בספר, "המאגוס" The Magus לומד לעלות בסולם הזיכוך האזוטרי מהמימד הטבעי דרך מתמטיקה אל המימד הנשגב ולבסוף להגיע אל המימד השמיימי. למעשה הוא לומד לכייל את עוצמת "רוח העולם" ANIMOS MONDI דרך תהליך מאוד מורכב של פרקטיקות נסתרות בשילוב תיאוריית החיבור בין העולם הטבעי והמישור האסטרולוגי ביחד עם חכמת הקבלה ומגיע לשלמות רוחנית.אז מה בכרכים
ספר ראשון – מאגיית חקר הנסתר למדע שמיימי Occult Magic to Devine Science – בספר מרחיב אגריפה אודות המבנה של העולם הטבעי NATURAL MAGIC דרך מגוון דגשים בשימת דגש על היות העולם הטבעי רפלקציה של הרוח העולמית ANIMUS MONDI. בספר השני – העולם האסטרלי Celestrial World – חוקר את המבנה של השמיים וכיצד מבטא את עולם הרוחות. כאן מחפש אגריפה להוכיח דרך תיאוריות מעניינות במיוחד שהמימד האסטרלי מקרין ומשקף את רוח העולם בה מתקיימות רוחות "טובות" ורוחות "רעות" , למעשה כל המתקיים במימד הגשמי הינו תוצר השקפתי של המרחב השמיימי. העבודה היא מאוד טכנית וכוללת סימבוליקה ועולם החותמים, משמעותם, דרכי השימוש בהם, כיצד ניתן להביאם לידי שימוש ליצירת הכוונות של המאגוס במרחב הגשמי- בקרב הקמעות יימצאו גם כאלו לשימוש האפל של המאגיה. האנליזה הגרפית והבאת הסימבולים האלו לידי מימוש בקרב תלמידיו לא נעלמה מעיניי המבקרים את אגריפה. בספר השלישי – הפרקטיקות הטקסיות המלאות לחיבור אל המימד השמיימי – הספר הזה נותר הקרוב ביותר לעותק הראשוני שכתב אגריפה, כאן נכנס המאגוס לעמקי הפרקטיקות הטקסיות במלוא העוצמה, בתיעדוף ברור לגישה הקבליסטית הנוצרית, בתפיסתו ללא שימוש קבוע ובוטה של טקסיות – עלול המאגוס להיות יותר חשוף לתדרים אנרגטיים רדודים (מה שאנו מכנים שדים), למעשה הפרקטיקות האלו מגנות על המאגוס החשוף ברמה המאגית לאותם התדרים העלולים להשתמש באותו הגוף (האדם) לשימוש אפל ובעל נופך של רוע. הקביעה של אגריפה הפוכה לגישה הרווחת- האם עצם השימוש בטקסים עם המימד הנשגב שחושף אדם לכאלו התדרים יגן עליו מכאלו תדרים??? אגריפה מסכם את המידעים שמעביר בספר השלישי בסקירה הסטורית מעמיקה אודות זימון וחיבור לאלים או לנשגב כבימי קדם. כוונת המשורר בדרכו הייחודית בתקופה בלתי אפשרית היתה שיפור האנושיות דרך תהליכים הרמטיים- מה שהוא קרא לו הרמטיק הומנוס Hermetic Humanist הטרגדיה של הכתבים האלו שהם הפכו להיות ידועים לשמצה הרבה יותר מאשר מוכרים ברבים, ממש קצת לאחר שפרסם את ספריו תמונה של אדם שעסק באופל והעלאה באוב, שהציל מכשפה ממשפט, שעוסק בדמונולוגיה ושליטה מניפלטיבית בבני אדם… על כן לנוכח התקופה קדם תביעות הוצאת דיבה ושיימינג, מצא עצמו אגריפה בכלא הכנסייה. לבסוף אגריפה שוחרר אבל מצבו היה קשה בעת שחרורו, קרוב לוודאי בשל העינויים שעבר "בשם האלוהים, הוא מת ב-1535, נסיבות מותו אינן ידועות בדיוק, לאגריפה היה כלב שחור, הסיפור שנוצר סביב זה הוא שהכלב היה שליח מגיהנום אותו אגריפה היה שולח למרחקים להביא מידעים ואינפורמציות מרחוק- הן רכילות מאנשים בסביבתו ומידעים אפלים וטמאים ממישורים הגיהנום, כל זאת ביססו על העובדה שהכלב, במקביל למותו של אגריפה, קפץ לנהר למצוא את מותו שלו. אגריפה תרם לעולמנו יותר ממה שרנו מתארים לעצמנו. דברים רבים המוכרים לנו כיום מבוססים על תיאוריות שחקר וחיבר. עמלו הרב והמחיר ששילם עבור שימור הידע האדיר הזה נותר בין המילים הכתובות בספר, תחת חוק הנשגב הראשון AS ABOVE SO BELOW כתביו עד עצם היום הזה משרתים תפקיד מהותי וחשוב בעולם הנסתר. מבין האוצרות שהביא לעולמנו – פרקטיקות פלנטריות בריבועים מכושפים תודה שקראתם.ן דונה אלה – רייבן וולף
